הגותכללי

הבן אדם שכבר לא נרדם, והאם לתחנונים יש תאריך תפוגה?

בימים ה"נוראים" של השנה אנחנו מרבים באמירת סליחות (סולח?), עשיית חשבון נפש, וגיבוש רצון לתיקון. אז עצרנו לשאול: ב'רוטינה' של המאה ה21- האם זה מספיק?

בן אדם – מה לך נרדם?

"בן אדם מה לך נרדם? קום קרא בתחנונים…" <= כן זה המשפט המפורסם מהסליחות, זה שמנסה להעיר אותנו מתרדמת השנה וממרוצת החיים, ולהעמיד אותנו בססגוניות לקראת התפוח בדבש ו'ראש של דג' על המגש … אבל האם זהו קו הסיום? האם לסיום הזה התכוון המשורר?

האם אנחנו יוצאים ידי חובת 'סליחה' רק באמצעות דקלום משפטים עתיקים?

סידור סליחות בכותל
בתמונה: אני מתכונן לאמירת סליחות ברחבת הכותל המערבי

באופן כללי, כדאי שנעצור ונשאל את עצמנו: האם דברים שקוראים פעם בשנה – הם זמניים, וסלמתאק?

האם הישגים שהשגנו, מדליות שקיבלנו או הצטיינויות שהצטיינו (הייתי חייב לקחת את זה ל'נקסט לבל') מלווים אותנו ביום יום, כמו תחושות אכזבה שמהדהדות בנו? (תודו שזה כן קורה…)

האם בסופו של יום רק חוסר הסיפוק – הוא זה שצף מעל פני המים?

האם בכלל שווה לנו לרצות להשתפר או חס ושלום גם לנסות להשתפר?

("להצליח להשתפר" עזב/ה את השיחה)

מה אתה עושה? המשקפת שלך הפוכה 😐

טוב, האמת שזה מאוד ברור. זה עניין של פרספקטיבה. מי שרואה את החיים באור חיובי (סתם כי מגיע לו) בוודאי זוכר טוב ריגושים שמלווים אותו, וזה מה שמושך אותו החוצה גם מדמעות של בוץ. הוא יודע להתקדם לאן שצריך, ולוקח ביס טעים מכל יום שעובר.

אבל מה יעשה זה שקיבל משקפת ולבש אותה הפוך ? (כן הבנתם נכון, שבמקום לראות הישגים מקרוב – הוא דווקא רואה אותם מרחוק, אה – ושלא נדבר על זה שהישג נראה לו 'משהו קטנטן' ולא חשוב…)

ינשוף מחזיק משקפת
בתמונה: ינשוף שאיבד את דרכו הביתה, ושכח שהוא מסוגל לנווט בחושך ללא מכשור צבאי (קורה…)

יוהו – תהפוך את המשקפת, תהפוך:

זה הבן אדם הזה המפורסם – זה שלא נרדם…

הוא לא רגוע – כי הוא יודע שהוא יכול יותר, והוא רק מתבייש לנסות. "מה יגידו…", "מי אמר לך?", "תודה רבה אבל לא…", דרוכים אצלו על הקנה.

הגיע הזמן שהוא (כן אתה, זה שלא נרדם…) ישים קצת 'פרחים בקנה' במקום תירוצים, כי את המלחמה הזו – אתה והוא הולכים לנצח !

נו מה עושים. כן מה עושים?

יפה ששאלתם את זה ככה, כי בד"כ הקוראים לא ממהרים להגיע לתכל'ס, או לרוץ לעשות.

("להצליח להשתפר" חזר/ה לשיחה)

אז כשאנחנו רוצים לעשות משהו (ככה אתם ניסחתם את זה, לא אני) אנחנו חושבים קדימה. חשיבה מהסוג הזה לא מתעלמת מה'בשר ודם' שלנו – מהצרכים, מההנאות, מהשטויות, והמיץ עגבניות – של החיים.

זו חשיבה כוללנית שרואה את כל התמונה, ויודעת לצבוע כל אספקט בצבע הנדיר שלו. היא גם לוקחת בחשבון חסרונות וחולשות, וזורקת להם פרצוף קורץ ו'חצי חיוך' כזה של 'יהיה טוב מתישהו'…

ספירלת צבעים
כמה יפה לראות את כל הצבעים – כשלומדים להכיר בחשיבות של כל אחד מהם…

בדרך הזאת – אפשר לכבוש יעד יעד, וכל הישג – נכנס לתיבת הניצחונות שלנו…

זה הכל או כלום (אני שם 100% על הכלום)

שתבינו: כדי להצליח לחולל שיפור – אנחנו חייבים לעלות כיתה ולהשאיר את ההסברים שלמדנו בגן – לגננת.

צריך להשאיר מאחור את החשיבה שהעולם מתחלק לשניים: או רע או טוב, וכל מה שרע – הוא לא טוב. או שמצליחים או שנכשלים. אין אמצע…

אם בכל פעם שרצינו להשתפר היינו עושים מעשה אחד כדי לזוז קדימה, במקום להיכנס ל'אמא של הפרפקציונזם' ו-'אול אין' על כל הדברים שדורשים תיקון ולתכנן תוכניות ולהקים 'ועדות שיפור ובקרה' – אז אולי היה יוצא מאיתנו משהו היום… (קחו רגע למחשבה…זה מגיע לכם)

אז "מפתח הקסם" וה"סגולה הבדוקה להצלחה" היא – לעשות, לנסות (ואם לא עובד – לכסות…)

ומחר? מנסים שוב (ולא שוכחים להביא כיסוי נוסף…) בלי לפחד מכישלונות !

רגע…גם למילים יש משמעות?

אז למי שחשב ש'סליחות' זו מסורת נחמדה שחוזרת על עצמה 'כל שנה' – הוא טועה.

לסליחות האלה יש כוח אינסופי, כל כך אינסופי שגם אחרי שאמרנו אותן שנה שעברה, והתלכלכנו שוב בכוונה ב'ארגז חול' של השנה – הן עוטפות אותנו באמפתיה ושולחות לנו יד מבינה, כדי לכוון אותנו שוב לדרך הנכונה.

למילים יש כוח – כלפי עצמינו וכלפי הסביבה.

"מחר אני אקום ואכוון גבוה יותר" או "בעזרת השם" (החלופה העברית לביטוי השגור ברחבי דובאי – 'אינשאללה') הם צירופי מילים בעלי יכולת הנעה עמוקה עבורנו (כן…תתפלאו). בתוך תוכנו אנחנו יודעים כמה כוח יש למילים ולהבטחות, אז אנחנו נוטים להשתמש בהם.

אז איך הפעם נרתום את הכוח של מילים לטובתנו, ונוריד את זה לעולם המעשי?

בניגוד לכל מאמר אחר שתקראו – הפעם אני 'אזרוק' את זה עליכם…למה?

כי לפעמים אדם צריך להתייעץ עם עצמו – וגם להקשיב לעצמו. גם אם זה אומר ללכת קצת באפלה עד שמוצאים את הכיוון הנכון. תציפו את הבעיות – תעמיקו למצוא את הפתרונות, ותפסיקו לבקש סליחות…

אולי בכל זאת?

טוב… מה בכל זאת יש לי להמליץ לכם?

איש מחזיק דיסק של שירים עצובים
לא ! אל תקשיבו לו…

יש לי החלטה ראשונה בשבילכם, בדרך לחירות משלכם, וחופש להביא לידי ביטוי את היכולות שלכם – באמצעות האינטרנט ועולם הדיגיטל.

בואו להכיר את מסלול הצמיחה המזורז להגשמה עצמית אונליין, דרך 4 ערוצי הרווח הגדולים של האינטרנט ב-2020 (וכנראה גם הלאה…)

לפעמים השינוי האמיתי שאנחנו מאחלים לעצמנו – מגיע דווקא על ידי שיפור אספקט אחר של החיים, ואפילו 'בלי כוונה'. מה הכוונה?

על 'אפקט ההילה' שמעתם ? [פירגנתי לכם פה קישור לויקיפידה, למיטיבי לכת…]

בשתי מילים: הוא מסביר שכשאנחנו משתפרים בתחום אחד בחיים – זה מקרין שיפור גם בתחומים אחרים. לפעמים ה'סגולה' הכי טובה להצליח ב-א' – זה לשים אותו בצד ולהצליח ב-ב'. א' כבר יסתדר על הדרך, בעקבות ההצלחה המדהימה שלנו ב-ב'.

אז יכול להיות שהשינוי האמיתי שלכם השנה, בדרך לחיים מאושרים ומלאי הגשמה (אמן), יבוא דווקא מהזירה הדיגיטלית, ופתאום כן תראו את ה'אור' שנמצא בחייכם גם בתחומים אחרים…

אז לחצו כאן – והירשמו להדרכה המלאה.

ושתהיה לנו שנה טובה ומתוקה 🙂

הראה עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
Close
Close