לייף סטייל

ניו יורק האישה של חיי

ניו יורק היא כמו הבחורות האלה כשאת מכירה אותן, הן חוטפות אותך בסערה - הגר לוין בהתמכרות חדשה

ניו יורק היא כמו הבחורות האלה כשאת מכירה אותן, הן חוטפות אותך בסערה.

נחתתי בפעם הראשונה שם לפני כמעט ארבע שנים, ומאז חזרתי לפקוד אותה פעם או פעמיים בכל חודש.

בהתחלה זה היה כמו עונש, יש המון טיסות לניו יורק כל יום ואני מקבלת בלוז הדיילי שלי כל חודש מחדש פעמיים שלוש ניו יורק.

 

כמו סם, זה היה יותר מידי בשבילי, יותר מידי מהעיר האינטנסיבית הזאת, העיר הזאת שלא ישנה, זאת שמתאהבים בה מהר ולעולם, אבל לעולם לא שוכחים.

ניו יורק היא הבחורה הראשונה שהתאהבתי בה. ניו יורק התחילה אצלי כמסע מייגע והחלפות טיסות כדי לא לפגוש שוב בטירוף שלה.

היא פרוסה לאורך סוג של אי ענק ומכל קצוותיה מבנים רבי קומות שמלמטה אי אפשר לראות את הסוף שלהם, באמצע לאורך כ-4 קילומטר וברוחב של 800 מטר משתרע הסנטרל פארק שמשאיר אולי פיסת מידע של איך ניו יורק הייתה לפני שהפכה למעצמה הזאת שמוזכרת כמעט בכל סרט אמריקאי אפשרי כחלום האמריקאי.

ניו יורק היא הבחורה האמריקאית הזאת שכובשת כל אדם שמעז לדרוך את רגלו בה ולהפתעתי, היא כבשה גם אותי.

 

הייתי בטוחה שהמילים “ניו יורק היא היעד האהוב עליי” לעולם לא יצאו לי מהפה והיום, אני חודשיים מבלי לראות את ניו יורק ואני מכל הלב, מתגעגעת.

אני מתגעגעת לחיים האין סופיים, לפארקים הקטנים, לסנטרל פארק השקט והגדול, לקצב החיים המטורף שלידו אני מרגישה כל כך קטנה, לכמות המסעדות והאופציות לאוכל, לרופטופים שעליהם אתה עומד ומרגיש ליטרלי- על גג העולם ובעיקר, לרגע הזה שאני מסתובבת לבד בניו יורק ומרגישה הכי לא בודדה בעולם.

 

כי זה מה שהעיר הזאת עושה לך, עיר אינדיבידואלית, ניו יורקר ניו יורקר לעצמו וגם אתה לעצמך- במסעדה עם הטלפון, המחשב או הספר. בקולנוע עם פופקורן ושתייה ריפיל, בברים בשעת הHappy hour לבד עם כוס יין…

אין כזאת עיר עוד בכל העולם.

היא כמו בחורה- סוחפת אותך בלי שתשימי לב, מזמינה אותך למשכנה וגורמת לך לא לרצות לעזוב אף פעם.

 

היא כמו הבחורות האלה שיש בהן הכל מהכל- החלק הסוער ומרגש, הבילויים המטורפים והלילות הלבנים וגם הרגעים שאנחנו שוכבים על הדשא, מסתכלים בשמיים, רוכבים על אופניים, נושמים אוויר עצים.

 

היא מסוג הבחורות האלו שתגידי לעצמך “די זה כבר לא בריא לאהוב כל כך”, ובתוך שניה תשכחי מה שאמרת כשאת מסתכלת על אורות הTimesSquare וזה נוצץ לך בעיניים.

 

כשאת טועמת מכל מה שיש לה להציע את רוצה רק להישאר, כי את לאט לאט מתמכרת לתחושה, לניו יורק עצמה.

בהתחלה זה קשה, למצוא את הטוב בעיר המאוכלסת והמתויירת ביותר בארצות הברית אבל כשאת הופכת חלק מהנוף את פתאום מחבבת את העומס, המוניות הצהובות, השפות השונות, הקצב הסואן והסוער של הרחובות, הרכבת התחתית שלוקחת אותך לאן שתרצי, החום בקיץ שמזמין אותך לים בברוקלין או החורף הקפוא שקורא לך לבוא איתו לסרט, למוזיאון מעניין או סתם לשכב במיטה כשהשלג מוסיף לרדת…

 

אחח ניו יורק ניו יורק, רבים השירים שכתבו עלייך, רבות המילים שנכתבו עלייך ודבר באמת לא יוכל להכין אדם מלהגיע לניו יורק, לא הסרטים, לא השירים ולא אנשים.

ניו יורק, את תמיד היית, תמיד הינך ותמיד תהיי הבחורה היחידה שהתאהבתי בה,

היחידה ששברה לי את הלב, היחידה שתמיד אשמח לחזור אליה ושתמיד תקבל אותי בידיים פתוחות לרווחה.

 

שלך,

מעריצתך המושבעת.

 

 

//הגר לוין

 

*Cover photo by – Jamie McInall from Pexels

Show More

Related Articles

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button