אם עוצרים רגע וחושבים על זה, מעולם לא לימדו אותנו איך ללמוד, ואם כן, אז זה רק בגלל שבודדים מאיתנו נפלו על מורה איכותי שהחליט לתת הרבה מעבר לחומר הלימוד. קבלו 7 טיפים פרקטיים לשימוש מיידי מהאנשים שעשו מהפך בעולם הלמידה בישראל – צוות "ללמוד איך ללמוד"
1 – אל תעשו מרתון, אלא ספרינטים קצרים
זה עשוי להיות הטיפ החשוב ביותר בכתבה הזו, אין מנוס מהפסקות בזמן הלמידה! קיימות כל כך הרבה סיבות חיוביות למה כדאי ללמוד ולעבוד עם הפסקות תכופות, אך נקצר ונאמר כך:
במקום ללמוד 2-3 שעות רצוף, עדיף לחלק את הלמידה כך שנלמד 30-45 דקות ומיד נצא ל"הפסקת התאוששות" מרעננת, לאחר ההפסקה נלמד שוב 30-45 דקות ושוב נצא להפסקה.
העיקרון המרכזי כאן הוא חובת ההנאה בהפסקה, כל מה שעולה על רוחכם וגורם לכם להנות, כמו למשל חטיף, משחק קצר עם החתול הכלב, סרטון מצחיק בפלאפון או סתם שיחה קצרה בווטסאפ – אך שימו לב, על ההפסקה להיות קצרה, בין 5 ל-10 דקות לכל היותר.
המוח שלנו עובד במקביל לשעונים ביולוגיים שנמצאים בגוף שלנו, ולכן כל הפעילות שלו היא בצורה של "ספרינטים" ולא של "מרתון".
לכן ברגע שאתם עושים הפסקות תוך כדי הלמידה, אתם עוזרים למוח שלכם לעבד את המידע בקלות. עם הזמן כל אחד מכם יבין מה הזמנים האידיאליים בשבילו (רוב התלמידים מעדיפים 25 דקות למידה ומנוחה 5 דקות).
2 – הרחיקו גירויים!
לא סוד שאנחנו נמצאים בעולם עם אינסוף גירויים, הבעיה מתחילה כשזה לא בשליטתנו.
תבינו, הגוף שלנו בנוי להגיב לכל גירוי כי אנחנו בנויים ביולוגית לשרוד בטבע, לכן כשאנחנו מקבלים הודעת ווטסאפ והטלפון מצלצל – אז מבלי שנשים לב,
היד שלנו כבר מתחילה לענות מעצמה, או לחילופין אם הטלויזיה דולקת ברקע, העיניים שלנו חייבות לסרוק את השטח ולבדוק שאין שום נמר בין השיחים שמחפש לטרוף אותנו, ולכן התזוזה מעסיקה את העיניים שלנו באופן לא מודע.
במילים אחרות, הגוף שלנו מגיב לגירויים כל הזמן.
אז מה הפתרון?
ראשית, כמו שרשמנו בטיפ הראשון, שמרו את הכיף להפסקה, כל עוד אתם לא מחכים לשיחה/הודעה דחופה – אז שימו את הפלאפון על מצב שקט בחדר אחר או במגירה רחוקה מכם. כל הקשור למכשירים אחרים כמו טלויזיה או מחשב – מן הראוי לסגור גם כן.
במידה ומתעוררת מחשבה מציקה או כל דבר אחר שלא רוצים לשכוח – אז פשוט רושמים על פתק ומנקים את המחשבה מהראש. לא צריך לזכור סתם דברים כשאפשר לפתור את זה עם פתר.
כך אנחנו יודעים שהפתק יחכה לנו ברגע שנגיע להפסקה שלנו. כשתעשו זאת, אתם הופכים את "הסביבה החיצונית שלכם" לאווירת עבודה כמו ספרייה שקטה שמזמינה אתכם ללמוד.
3 – תבדקו תמיד – מי נגד מי
רגע של תובנה, יש לנו את התמונה הגדולה – המקרו, ובתוכה יש את התמונה הקטנה – המיקרו. במילים אחרות, אנחנו יוצרים מסגרת לפאזל שעשוי מהמון חתיכות קטנות.
התפקיד שלכם כאן מתחיל רגע לפני תחילת העבודה, אתם חייבים לקבל פרספקטיבה (פרופורציות) ולסרוק מראש את כל הכותרות, דמויות ראשיות, קטעים מיוחדים, תרשימים וסיכום החומר במידה ויש.
לדוגמה, חשוב להבין אם מדובר ב-2 עמודים או 28 עמודים – וכמובן את הסדר הכרונולוגי של האירועים או התוכן – ורק אז להתחיל ללמוד.
4 – הפכו את הלמידה למשחק
בכל פעם שאתם מגיעים לפסקה חדשה בזמן הקריאה, עצרו לרגע ותשאלו את עצמכם 2 שאלות:
1. על מי מדובר? (זה יכול להיות דמות, אירוע, רעיון, משוואה וכו'…)
2. מה אומרים לי עליו? (בקצרה, מה רוצים לספר לי עליו?)
לדוגמה, אם אני באמצע פסקה ארוכה בתנ"ך על הדיון שנעשה בין משה לפרעה בתקופת יציאת מצרים, אז אני אעצור ואשאל:
1. על מי מדובר?
תשובה: משה רבנו
2. מה אומרים לי עליו? (בקצרה, רק כדי להזכיר לעצמי)
תשובה: מסופר על משה רבנו שנשלח ע"י השם כדי לשחרר את עמו ממצרים ומידי פרעה לאחר שהעביד את עם ישראל בפרך (דמויות, רעיון וסדר כרונולוגי)
5 – התחילו עם הקשה וקפצו לקל
המוח שלנו תמיד עובד בכמה מצבים שונים, אפשר לדמות את זה להילוכים ברכב, ישנם מצבים ממוקדים יותר וממוקדים פחות – הסיבה לכך היא חיסכון באנרגיה.
מה שאנחנו צריכים לעשות במקרה של שיעורי בית, חזרה למבחן, שינון הרצאה או כל דבר אחר הוא פשוט לקפוץ ממטלה למטלה עפ"י רמות הקושי.
במילים אחרות, לפתור בעיה קשה, ומיד כשסיימתי אותה – אני לא אמשיך לבעיה קשה נוספת, אלא אפתור בעיה קלה.
במקרה של חומר הומני (הומני = אנושי = ספרות, תנ"ך, היסטוריה וכו'…) אני אתחיל לזכור קטע ארוך וקשה, ולאחר מכן אתפנה לקטע קצר שאני זוכר יחסית טוב.
דרך אגב, השיטה הזאת עובדת מעולה גם בזמן מבחן! נסו זאת בפעם הבאה שאתם ניגשים למבחן – התחילו עם הקשה, וברגע שאתם נתקעים או מסיימים את הבעיה הקשה – קפצו מיד לבעיה קלה, ואז שוב לבעיה קשה, וחוזר חלילה.
6 – הפכו את הספורט לשגרה
זה נשמע מצחיק לרגע, מה הקשר בין ספורט ללמידה?
אז בואו נעשה סדר קטן בדברים ונבין באמת את העומק מאחורי הספורט. לאורך כל הכתבה דיברנו על הפעילות הטבעית של הגוף ואיך נוכל לנצל אותה לטובתנו. לאורך השנים נוספו עוד ועוד מחקרים על היתרונות האינסופיים של הפעילות הגופנית על המוח שלנו.
ישנם חומרים כימיים במוחנו שמופרשים בזמן פעילות מואצת, החומרים הללו נקראים דופמין וסרוטונין האחראיים על השמחה ומצב הרוח הטוב שלנו, ומנגד, מופחתת הפרשת הורמון הדיכאון – קורטיזול.
במילים אחרות, כשאנחנו נמצאים בשגרת-ספורט – אנחנו משפרים את זרימת הדם במוח שלנו ומשפרים את יכולות הזיכרון והלמידה שלנו בזכות הרבה חומרים ותהליכים שונים, חלקם מעורבים בחומרים שאמרנו כאן.
7 – לישון 7-8 שעות
ראשית, שימו לב לספרות! מומלץ לישון 7-8 שעות, לא פחות ולא יותר.
אין לראות מאמר זה כהוראה מפורשת על צריכת השינה של כל אחד מאיתנו – אך זאת ההמלצה הרווחת בהתאם למחקרים בשנת 2020.
הקסם קורה כשאנחנו ישנים – בזמן השינה המוח מנקה את עצמו, ממש כמו משרד גדול לאחר שעות הפעילות – זה הזמן המתאים להביא צוות ניקיון ולעבור על כל הרצפה והשולחנות.
אותו הדבר בדיוק עושה המוח שלנו, הוא "זורק לפח" את המידע הלא חשוב, ושומר על המידע "הכן חשוב" שאותו אנחנו מנסים לזכור.
ואם לרגע עלתה בכם השאלה – איך המוח יודע להפריד ביניהם – אז תסמכו עליו בעניין הזה, כל מידע שתחזרו עליו שוב ושוב נותן למוח שלנו איתותים שהמידע הזה אכן חשוב וצריך להישמר, כל מידע לא שימושי אחר כמו לדוגמה "מה אכלתי בארוחת הצהריים לפני 9 ימים" – הוא לא שימושי לנו ולכן המוח מוחק אותו.
גילוי נאות
כתבה זו מהווה רק חלק קטן מתוך כל ארגז הכלים השלם שיכול לשפר בקלות את העתיד של הילדים שלכם.
רוצים עוד?
כנסו לאתר של "ללמוד איך ללמוד", צפו בשיטות נוספות ללמידה יעילה ותתחילו כבר היום להבין חומר בקלות, להיות עצמאיים, לשפר ציונים ולחסוך כסף על שיעורים פרטיים! [למעלה מ-2,000 תלמידים מרוצים]
נראה שהמנוי של בעל הכתבה לקליקפאנלס הסתיים. ממליץ להחליף את הקישורים… (חשוב להדגיש כי חלק מהקישורים עובדים וחלק לא.)
היי,
תודה רבה על ההערה, אנחנו נעדכן את הקישורים.