אינטרנטבריאות וספורט

מאמר מלא: מחקר מלא חשיבות וטמין D

ויטמין  D שבאמת צריך לצרוך ?
19-06-2019

מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D)
 
ויטמין  ידוע כיום כאחד המולקולות החשובות לבריאות האדם.
תפקידו הקלאסי הינו ויסות משק הסידן בגוף האדם.
הוא מגביר ספיגת סידן מהמעיים ומפחית איבוד סידן מהשתן ויש לו תפקיד מרכזי במניעת שברים
עקב אוסטיאופורוזיס.
 
בעשורים האחרונים התגלו לוויטמין זה עוד עשרות תפקידים נוספים כגון פעילות אנטי דלקתית,
פעילות מווסתת ומאזנת של מערכת החיסון, חיוני לתפקוד שרירים תקין ועוד.
רמות נמוכות של ויטמין D נמצאו בקורלציה להרבה מאוד מחלות, כולל מחלות אוטואימוניות,
ומספר סוגים של מחלות ממאירות.
 
השפעתו של ויטמין D על מערכת החיסון נחקרת רבות בעשורים האחרונים ונמצא שיש לו תפקיד
קריטי וחיוני בתפקוד ואיזון מערכת החיסון.
זו כנראה הסיבה שרמות נמוכות שלו, נמצאו קשורות לכל כך הרבה מחלות.
 
ויטמין D הוא ויטמין שהגוף יודע לייצר בעצמו.
הבעיה היא שהטריגר להתחלת הייצור היא חשיפה לקרני השמש מסוג UVB.
רוב רובם של האנשים בחברה המערבית לא נחשפים מספיק לשמש.
אפילו בישראל, מדינה שטופת שמש, לרוב האוכלוסייה יש רמות נמוכות מאוד של ויטמין D.
עברו הימים שהיינו רועי צאן וחקלאים (כיום, גם החקלאים עובדים רוב היום מהמשרד ובעיקר
נותנים הוראות לעובדים הזרים…).
כיום אנחנו עובדים בחללים סגורים ולכן חסר לנו ויטמין D.
 
מהי הרמה הרצויה של ויטמין D?
האיגוד האנדוקרינולוגי (המומחים למערכת ההורמונלית) קבע שהרמה הרצויה היא לפחות 75
ננומול לליטר (או לפחות 30 ננוגרם למיליליטר. כל קופת חולים משתמשת ביחידות אחרות).
מחקרים רבים מצאו שברמת ויטמין  של 100 ננומול לליטר (או 40 ננוגרם למ"ל) הסיכון לתמותה
מכל סיבה שהיא היה הנמוך ביותר.
 
אז מהו המינון המומלץ כדי להגיע לרמות תקינות של ויטמין D ?
רשויות הבריאות בארץ ובעולם ממליצות על מינונים של בין 400 ל- 800 יחידות בינלאומיות ליום
(יחב"ל = יחידות בינלאומיות).
ההמלצות הנוכחיות הן לתינוקות עד גיל שנה לתת 400 יחב"ל.

מגיל שנה ועד גיל 70 לצרוך 600 יחב"ל ומעל גיל 70 לצרוך 800 יחב"ל.
האם מינונים אלו מספיקים כדי להגיע לרמה הרצויה של 100 ננומול לליטר (או 40 ננוגרם למ"ל)?
בעשור האחרון עברנו אצלנו בקליניקה אלפי מטופלים.
אצל רובם הגדול ראינו בבדיקות הדם חסר משמעותי בויטמין D, למרות שחלקם צרך תוסף של
ויטמין D במינונים המומלצים.
תמיד הייתה לי הרגשה שמהמינונים המומלצים על ידי רשויות הבריאות פשוט אינן מספיקות.
אבל רק לאחרונה נתקלתי במאמר מדעי שממש מוכיח את זה!
 
מתברר שלאחרונה התגלתה טעות סטטיסטית בהערכת הכמות המומלצת של ויטמין D  הדרושה
על מנת להגיע לערכים אלו [1].
באנליזה מחודשת ומתוקנת שנעשתה על ידי ה institute of medicine, המכון הלאומי הגבוה
לרפואה בארה"ב, כיום הוא נקרא האקדמיה הלאומית לרפואה (מכון שנותן "יעוץ על" לגופים כגון
ה- FDA וה-CDC ) וכן במחקרים נוספים שנעשו לאחרונה התבררו הדברים הבאים:

  1. היה צורך ב- 8895 יחב"ל ליום על מנת להביא את הנבדקים לערכים של מעל 50 ננומול
    לליטר! (שזהו ערך נמוך מאוד ולא מספק. רצוי להגיע לכל הפחות ל- 75 ננומול לליטר ואף
    ל- 100 ננומול לליטר).
  2. במחקר נוסף נמצא שהיה צורך ב- 6201 יחב"ל ליום על מנת להביא את הנבדקים לערך של
    75 ננומול לליטר ו- 9122 יחב"ל על מנת להביא אותם לערך המומלץ של 100 ננומול
    לליטר.

האם תמיד רשויות הבריאות המליצו על מינונים של 400 יחב"ל ולכל היותר 800 יחב"ל ליום?
אז זהו שלא.
ב- 1964 המינון המומלץ בפינלנד היה 4000-5000 יחב"ל ליום.
מינון זה ירד בהדרגה עד לרמה של 400 יח"ל בשנת 1992 (ומאז זה נשאר המינון הרשמי).
במקביל לירידה במינון ויטמין D  כתוסף, חלה עליה משמעותית בשכיחות של סכרת סוג 1.
שכיחות סכרת סוג 1 עלתה בשנים אלו ב- 338% בקרב ילדים בגילאי 1-4 שנים ובכ- 100% בקרב
ילדים בגילאי 5-9 שנים.
 
משנת 2006, כאשר החלו לתת בפינלנד מינונים גבוהים יותר של ויטמין D, חלה עצירה בעליה
שכיחות המחלה ואף ירידה בשכיחותה.
 
כמובן שאי אפשר לדעת האם העלייה בשכיחות המחלה קשורה רק לחסר בויטמין D , או לסיבות
סביבתיות נוספות.
מה שאנחנו כן יודעים הוא שסכרת סוג 1 היא מחלה אוטואימונית והקשר שלה לרמות ויטמין D 
נמצא בעשרות רבות של מחקרים וכיום נחשב לקשר מבוסס מבחינה מדעית, כך שגם אם יש סיבות
נוספות לעליה הדרמטית בשכיחות סכרת סוג 1, ככל הנראה לוויטמין D  יש חלק מרכזי בעליה הזו.
 

נציין שעוד אין הוכחה נסיבתית, דהיינו הבנת המנגנון הביוכימי המדויק הקושר בין חסר בויטמין D 
לבין סכרת סוג 1. הקשר שנמצא הוא אפידמיולוגי, אבל מכיוון שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב
בכמעט כל המחקרים שנעשו בנושא, כנראה שאכן יש קשר בין התופעות (חסר ויטמין D ועליה
בשכיחות של סכרת סוג 1).
 
במחקר הסקירה שכותרתו The Big Vitamin D Mistake, החוקר שמסכם את כל פרשת הטעות של
מינוני ויטמין D , ממליץ לאור כל המחקרים מהשנים האחרונות והנתונים שהגיעו מה- institute of
medicine על המינונים הבאים:
 1000 יחב"ל ליום לתינוקות מתחת לגיל שנה.
 1500 יחב"ל ליום לתינוקות יונקים מגיל חצי שנה ועד שנה.
 3000 יחב"ל ליום לילדים מעל גיל שנה.
 8000 יחב"ל לבני נוער ומבוגרים.

יש לציין שאלו עדיין לא ההמלצות הרשמיות של רשויות הבריאות.
רשויות הבריאות עובדות מאוד לאט.
מדובר במערכות מאוד שמרניות (יש לזה יתרונות וחסרונות…)
שינויים דרסטיים לא נעשים בקלות ובמהירות במערכות אלו.
בטח שלא הודאה בטעות של עשרות שנים…
לטעות הזו היה (ועדיין יש) מחיר כבד מאוד מבחינה בריאותית.
ממה שאנחנו יודעים היום, ניתן היה למנוע תחלואה ממאות אלפי אנשים בעולם המערבי ואולי
מיליוני אנשים ואף להאריך חיים.
אני לא צופה שרשויות הבריאות ימהרו להודות בטעות.
זה לא דבר קל.
ככל שמחיר הטעות גבוה יותר, כך קשה יותר להודות בטעות.
סביר להניח שהן יטילו ספק בממצאים הללו וייקח עוד שנים רבות, עד שההמלצות הרשמיות
תחזורנה להיות בסביבות 5000-8000 יחב"ל ליום לאדם מבוגר.
נקודה נוספת ראויה לציון:
ויטמין D הינו ויטמין מסיס שומן ולכן כנראה נוטה להצטבר ברקמת השומן.
התברר במספר מחקרים שאנשים עם עודף משקל זקוקים למינונים גבוהים יותר, לעומת אנשים
רזים וזאת כדי להגיע לאותם ערכים של ויטמין D  בדם.
סיכום, מסקנות והמלצות:

  1. המינונים הנוכחיים הרשמיים של תוסף ויטמין D אינם מצליחים להביא את האוכלוסייה
    לרמות הנדרשות על פי אותן רשויות בריאות!
  2. הסיבה למינונים הנמוכים הניתנים כיום, היא טעות סטטיסטית בהערכה שבוצעה על ידי
    המומחים של ה FDA בזמנו. טעות זו התגלתה לאחרונה על ידי המומחים של הגוף העליון
    של עולם הרפואה בארה"ב, ה- institute of medicine .
  3. ניתן כמובן לחכות עוד שנים רבות עד שהרשויות ישנו רשמית את ההמלצות שלהן, אבל
    לאור חשיבותו העצומה של ויטמין זה, אני ממליץ לצרוך את המינונים הגבוהים יותר, כפי
    שהומלצו במאמרThe Big Vitamin D Mistake (מקור מס 1).
  4. בפועל ההמלצות על פי אותו מאמר הן:
    1000 יחב"ל לתינוקות עד גיל שנה. 
    3000 יחב"ל לילדים מעל גיל שנה. 
    8000 יחב"ל לבני נוער ומבוגרים.
  5. כמובן שיש לבצע בדיקת ויטמין D בדם, פעם בשנה ולהתאים את המינון בהתאם לרמה
    בדם.
  6. מינונים גבוהים אלו נלקחים בעשור האחרון עלי ידי עשרות אלפי (ואולי יותר) אנשים, וזאת
    בעקבות המלצות של רופאים רבים ומטפלים רבים ברחבי העולם. 
    לא דווח על רעילות במינונים אלו.

אתם חוששים לקחת מינונים כאלה או לתת אותם לילדים שלכם?
אני יכול להבין.
אנחנו לא רגילים לכאלה מינונים.
אלו גם מינונים הגבוהים פי 10 מההמלצות הרשמיות של רשויות הבריאות (עבור אדם מבוגר).
אבל הנה מחקר אחד שירגיע אתכם (מיני רבים שיש).
במחקר שנעשה גם הוא בפינלנד [3] ופורסם בעיתון הרפואי היוקרתי LANCET, עקבו על מעל
10,000 תינוקות והשוו את השכיחות של סכרת סוג 1 בין תינוקות שלא קיבלו כלל ויטמין D בשנת
החיים הראשונה, לבין תינוקות שקיבלו מינונים יחסית נמוכים של הוויטמין, לבין תינוקות שקיבלו
2000 יחב"ל ליום! 
כן, כן. 2000 יחב"ל ליום, לתינוקות בני יומם!
זו לא טעות הקלדה.
מינון זה הינו כפול אפילו לעומת מה שמומלץ במאמר זה!
התברר שלתינוקות שקיבלו 2000 יחב"ל, היה סיכון יחסי נמוך ב- 88% לפתח סכרת סוג 1, לעומת
התינוקות שלא קיבלו כלל את הוויטמין!
ובהשוואה לאלו שקיבלו מינונים נמוכים יותר של הוויטמין, הסיכון לסוכרת סוג 1 היה קטן ב- 78%,
בקרב אלו שקיבלו את המינון הגבוה של 2000 יחב"ל ליום.
לא דווחו תופעות לוואי כלשהן למינון הגבוה של 2000 יחב"ל.
כך שאתם יכולים להיות רגועים לגבי מינון של 1000 יחב"ל ליום, לתינוקות.

בחשיפה לשמש של כ- 15 דקות (בצהרי היום, כאשר רוב שטח הגוף חשוף), מיוצרים בגוף כ-
10,000 יחב"ל, כך שאין כל סיבה לחשוש ממינון יומי של 8000 יחב"ל.
זהו מינון שהוא פיזיולוגי לגוף האדם.
מהידע הרב שהצטבר עד כה, מהעדויות בשטח, נראה שלא רק שאין סיכון במינונים כביכול גבוהים
אלו, אלא שיש רק תועלת.
 
לאור המחקרים הרבים שמצאו קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לתמותה מכל סיבה שהיא,
ויטמין Dמוגדר על ידי רופאים רבים כוויטמין שיכול להציל חיים.
הוא מקטין סיכון לשברים עקב אוסטיאופורוזיס.
מהמחקרים עד כה, נראה שהוא מקטין סיכון למחלות אוטואימוניות, כגון סכרת סוג 1.
ויש ראיות מחקריות רבות נוספות לקשר שלו להפחתת סיכון לעשרות רבות של מחלות, כולל
מחלות ממאירות.
תוסף תזונה הוא באמת לא דבר טבעי.
אבל גם לחיות כל היום, כמעט כל יום, בחללים סגורים ולא תחת כיפת השמים, זה לא דבר טבעי…
התוסף הוא פיצוי להרגל חיים לא טבעי שאימצנו.
תנו את הוויטמין לכל בני המשפחה שלכם.
הוא באמת יכול להציל חיים.
שלכם,
גיל יוסף שחר MD
נספח – באיזה תוסף ויטמין D אני משתמש ?
תוספי ויטמין D מגיעים לרוב כבקבוקון שמן.
לכל שמן יש תמיד פוטנציאל של התחמצנות.
אני ממליץ לצרוך ויטמין D מתוסף שלא מכיל חומרים משמרים או מייצבים ומכיל שמן יציב ואיכותי
שכמובן מופק בכבישה קרה בלבד.
עבורי ועבור המטופלים שלי אני בחרתי בתוסף של חברת nature sage .
התוסף מכיל רק שמן זרעי מרווה מרושתת (המקור היציב ביותר שהתגלה עד היום לאומגה 3)
המופק בכבישה קרה וויטמין D. ללא שום חומרים משמרים כלשהם.
בכל הזלפה יש 1000 יחב"ל ובקבוקון מכיל 100 מנות, כך שבהשוואה למוצרים אחרים, מדובר
בעסקה שהינה גם משתלמת מבחינה כלכלית.

מחקר מאת: ד"ר גיל יוסף שחר.

Show More

Related Articles

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *